תחלואה כפולה
כותב/ת המאמר: מערכת
במצב האופטימאלי והאידיאלי, אדם היה חולה במחלה אחת בלבד, לוקה בהפרעה נפשית אחת בלבד או מתמודד עם בעיה בריאותית נפשית / גופנית / מנטאלית אחת בלבד. במצב כזה, קל מאד היה, ככל הנראה, לאבחן במדויק את הבעיה שמציקה לו, ואף להעניק לו את הטיפול המתאים ביותר למצבו תוך פרק זמן. אבל המציאות, לפעמים, אינה פועלת לפי המצב האופטימאלי. ויתרה מכך, לרוב היא אינה פועלת על פיו, ולכן, מושגים כמו "תחלואה כפולה" הפכו, במידה רבה, לחלק מהנוף הטיפולי והאבחנות שלו.
מה זה, בעצם, תחלואה כפולה?
תחלואה כפולה הוא מצב שבו, במקביל, מתמודד האדם עם שני מצבים בריאותיים (או יותר משניים) המצריכים טיפול והתערבות מקצועית. המצבים שאיתם מתמודד האדם יכולים להיות, שניהם, מחלות או מצבי בריאות הנוגעים למצבו הפיזי של האדם, הם יכולים להיות, שניהם, נפשיים, או, כפי שקורה במקרים רבים, הם עשויים לשלב בין מצב פיזי למצב נפשי – דבר שמציב לא מעט אתגרים בפני הגורמים המקצועיים, הן ברמת האבחון והן ברמת הטיפול.
השילוב הנפוץ ביותר של תחלואה כפולה מתייחס לשילוב בין התנהגויות הרסניות מהסוגים השונים (בעיקר התנהגויות התמכרותיות הקשורות בשימוש בסמים או באלכוהול) לבין הפרעה נפשית זו או אחרת.
לכשעצמו, על פניו, נראה לנו "הגיוני" לגמרי כי מי שמתמודד עם הפרעה נפשית ירצה לברוח מהמציאות הבעייתית שלו, ולשם כך הוא ישתמש בסמים או באלכוהול שיסייעו לו בבריחתו-זו, אבל בפועל, כולנו מודעים לכך כי ההתמכרות רק יוצרת עבור המתמכר ובני משפחתו "ערימה" נוספת של בעיות – פיזיות ונפשיות.
האם קיימים לתחלואה כפולה תסמינים?
גם כאן, ההיגיון שלנו יאמר שבמקרים בהם אדם סובל משתי בעיות שונות, הוא יצטרך להתמודד עם סך כלל התסמינים של שתי הבעיות הללו. שוב, גם כאן, המציאות שונה במקצת, מכיוון שנוצר סוג מסוים של סינרגיה, כלומר, השלם יהיה גדול מסך חלקיו. ניקח, לדוגמה, אדם המתמודד, במקביל, עם בעיית התמכרות לסמים ועם הפרעות חרדה.
בעבר, סברו הרופאים והחוקרים מהתחומים השונים כי ההפרעות הנפשיות במקרים של תחלואה כפולה הן פועל יוצא של השימוש בסם, ולכן – הגמילה מהשימוש בסם תביא גם להיעלמותה של ההפרעה הנפשית. כיום, אני כבר מודעים לכך כי בחלק גדול ממקרי התחלואה הכפולה אינה תוצאה של השימוש. על אף, שסטטיסטית, מתמודדים עם מהפרעות פסיכיאטריות מצויים בסיכון גבוה יותר לשימוש בסמים ולהתמכרות, לא מעט מחקרים שנערכו בנושא העלו כי אצל מרבית הסובלים מתחלואה כפולה, לרוב, ההפרעה הנפשית הייתה זו אשר קדמה לתחילת השימוש בסם. פיסת מידע מעניינת נוספת ניתן למצוא בעובדה כי שיעורם של המאושפזים במוסדות לבריאות הנפש ובמוסדות הפסיכיאטריים עומד על בין 60% ל-70% מכלל המאושפזים. זאת, מאחר והשימוש בסמים (כמו גם הגמילה מהם) עלולים לגרום להופעתה של הפרעה נפשית, לחקות מצבים של הפרעות נפשיות מסוימות או להוות מסך עשן המסתיר את קיומה של ההפרעה הנפשית.
הטיפול בתחלואה הכפולה
כתוצאה מכך, כיום, רווחות שלוש גישות מרכזיות לטיפול במצבים של תחלואה כפולה:
א. הגישה הסדרתית – על פיה, ראשית, יעבור המטופל תהליך גמילה מלא, ולאחר מכן יתמקד הטיפול בהפרעה או בבעיה הנפשית.
ב . הגישה המקבילה – על פיה הגמילה מהסם (או מהאלכוהול) והטיפול בהפרעה הנפשית יתבצעו במקביל.
ג. הגישה המשולבת – על פיה הטיפול שיוצע למטופל יכלול אינטגרציה בין הטיפולים בבעיות השונות, במסגרת טיפול בגישה רחבה, הכולל תוכנית טיפולים מקיפה.
לרוב, הטיפול שיינתן למתמודדים עם התחלואה הכפולה יהיה טיפול בגישה ההוליסטית, כלומר הטיפול יכלול בתוכו טיפול בהתמכרות הספציפית, טיפול בהפרעה, ושניהם – יהיו משולבים זה בזה ויכללו בתוכנית טיפולים גדולה ומקיפה יותר. במקומות ובבתים המאזנים המתמחים בטיפול בתחלואה הכפולה (כדוגמת הבתים המאזנים של E-zone) הטיפול ההוליסטי יתבצע על ידי צוות אנשי מקצוע רב־תחומי בתחומי בריאות הנפש (ביניהם – פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ומטפלים המתמחים בטיפול בהתמכרויות ובגמילה מהן).
האם תיתכן החלמה מלאה מתחלואה כפולה?
כפי שניתן להבין עד כה, הבעיות העיקריות של התחלואה הכפולה הן הצורך לקבוע סדרי עדיפויות לבעיות השונות, כמו גם הצורך בתיאום בין גורמי הטיפול השונים שאמורים לטפל באדם.
יתרה מכך, מתן עדיפות והתייחסות לטיפול באחד מהמצבים לפני טיפול במצב האחר עלול לגרור החמרה במצב המטופל המתמודד עם תחלואה כפולה. למשל, תופעה מוכרת היא כי הגמילה ממשככי כאבים אופיאטיים עלולה לגרור עימה התפרצות פסיכוטית אצל המטופלים במהלך תהליך הגמילה שלהם.
טיפול בתחלואה כפולה במכון פרטי
על אף שהמדינה מעורבת בהפעלתן של אשפוזיות מטעמה המיועדות לגמילה מסמים, במקביל לבתי החולים הפסיכיאטריים הפועלים בחסות האגף לבריאות הנפש שבמשרד הבריאות, קל מאד לנחש כי הצלחתם של שני סוגי המוסדות הללו (אפילו בתחום התמחותם) היא מוגבלת למדי. לא כל שכן כאשר המדובר בתחלואה כפולה, שמציבה לאנשי המקצוע, כאמור, מקרים מאתגרים בהרבה יותר. מאידך, במרבית מקרי התחלואה הכפולה (ובעיקר במקרים בהם ההתנהגויות ההתמכרויות ו / או ההפרעות הנפשיות חמורות עד כדי הצורך בליווי ובהשגחה צמודים על המתמודד) יתעורר הצורך להוציא את המתמודד מסביבתו הביתית והחברתית. זאת, בכדי לספק לו סביבה בטוחה ונטולת טריגרים בזמן הטיפול בו.
כאן, נכנסים לתמונה הבתים המאזנים של אי זון, המציעים למתמודדים עם תחלואה תוכנית טיפול הוליסטית, המותאמת אישית לכל מתמודד.ת, מתוך כוונה לספק למתמודד.ת מענה הולם התואם את נסיבותיהם וצרכיהם הספציפיים.
מטרת הטיפול ההוליסטי בגישה האינטגראלית (המשולבת) הינה, כזכור, לספק למטופל באמצעותה את הטיפול ההוליסטי אולם ממוקד-המטרה, שיהיה מסוגל להתייחס לכלל האספקטים המרכיבים את מצבו של האדם המכור, לרבות – האספקטים הפיזיים, ברבדים הרגשיים, הנפשיים, המשפחתיים והחברתיים.
הבתים המאזנים של e– זון - גישת טיפול הוליסטית למתמודדים עם תחלואה כפולה
ייחודיותם של הבתים המאזנים של אי-זון היא בהתאמה האישית של תוכנית טיפולים לכל מטופל.ת שנקלטים בבית המאזן וביכולתם ליצור מעטפת טיפולים הוליסטית. כלומר – לא רק הטיפול הפסיכיאטרי / הפסיכולוגי והטיפול התרופתי שנדרש למטופל.ת, אלא שילוב במגוון גישות טיפוליות נוספות כדוגמת CBT ו-NLP, ואף טיפולים אלטרנטיביים – משלימים כמו דיקור, עיסוי רפואי, ואפילו – יוגה ופילאטיס.בדרך זו, למעשה, נוצרת מעטפת טיפולית שלמה וכוללת, הפועלת בעיתויים, בשלבים ובלוחות הזמנים המותאמים אישית לכל מטופל.ת. מטרת הבתים המאזנים שלנו היא לא רק להביא את המטופל.ת למצב של איזון, אלא, לא פחות חשוב – מכך – לאפר את השתלבותו המחודשת בקהילה בקלות יחסית וללא אתגרים מיותרים. גישה זו מאפשרת לנו אף לצמצם במידה ניכרת את האשפוזים החוזרים של המטופלים בבתים המאזנים שלנו.
אנשי המקצוע המרכיבים את הצוותים המקצועיים בבתים המאזנים שלנו נמצאים כאן עבור כל מטופל, מתוך כוונה להעניק את הטיפול היעיל והמקצועי ביותר, המתאים לכל מטופל באופן ייחודי. לשם כך, אנחנו מקפידים, כל העת, להרחיב את מגוון הגישות הטיפוליות שבהן אנחנו משתמשים, במקביל ליצירת מרחב בטוח ומגונן!
מוזמנים לשתף:
