תפריט

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

טיפול בחרדה

כותב/ת המאמר: מערכת

טבעי לגמרי שהתקופה האחרונה מציפה אצל כולנו לא מעט רגשות, רובם – שליליים ומאתגרים. ההתמודדות עם הרגשות הללו, הן ברמה הלאומית והן ברמה האישית, מציפה, בנוסף ל  שעליו כבר כתבנו, תחושה מאתגרת נוספת שאיתה מתמודדים אנשים רבים כיום – החרדה, אותה תחושת אי נוחות (המתבטאת בדאגה או בפחד), שעשויה להיות קלה ברמתה או חמורה.

נבהיר, כל אחד מאיתנו התמודד, מתמודד, או יתמודד בשלב זה או אחר של חייו עם תחושות של חרדה. למשל, אתם עלולים לחוש מודאגים וחרדים לקראת בחינה חשובה, ביצוע בדיקה רפואית, אירוע גדול ומשמעותי או ראיון עבודה. בעיתויים כגון אלה, תחושת החרדה נורמלית לחלוטין, ולמעשה, אם לא תחושו בה ברמה מסוימת – יתכן שזו, לכשעצמה, עשויה להיות סיבה לדאגה. אבל, מאידך, ישנם אנשים שקשה להם לשלוט בדאגותיהם, תחושות החרדה שלהם חמורות וקבועות יותר, וכתוצאה מכך, לעיתים קרובות, הן עלולות להשפיע על חיי היומיום שלהם בצורה רוחבית.

קישור למאמר על דיכאון

סוגי החרדות השונים

חרדה היא התסמין העיקרי המאפיין מספר מצבים נפשיים, ביניהם – הפרעות פאניקה, פוביות שונות (כמו אגורפוביה או קלסטרופוביה), הפרעות דחק פוסט טראומטית (PTSD), הפרעת חרדה חברתית (פוביה חברתית) ועוד. מכיוון שמדובר בקשת רחבה של הפרעות שונות, שהיה לנו קשה מאד לאגד אותן תחת מאמר אחד, ניתן על קצה המזלג, מעט מידע על כל אחת מהפרעות החרדה והפוביות העיקריות.

טיפול-בחרדה

הפרעות חרדה

הפרעת חרדה כללית או הפרעות חרדה מוכללות (GAD) – מצב מתמשך של חרדה, המשפיע על כל המישורים ורבדי חייהם של המתמודדים עימה, תוך שהוא מעורר תסמינים פיזיים, פסיכולוגיים וחברתיים. הפרעת חרדה זו מאופיינת בהופעת סטרס, חרדה ודאגה בתדירות גבוהה ובעוצמות גבוהות, באופן שאינו פרופורציונאלי לסיטואציה ובתגובה למצבים ולטריגרים שונים.

הפרעות טורדנית כפייתית (OCD) – ההפרעה מאופיינת במחשבות אובססיביות ופולשניות המעוררות חרדה, וכתוצאה מכך, בדפוסי התנהגות כפייתיים השבים וחוזרים על עצמם כשמטרתם היא הקלת תחושת החרדה שחש המתמודד. בטווח הקצר – הטקסים הללו, במקרים מסוימים, עשויים לגרום להקלה בתחושת החרדה, אולם לטווח הבינוני והארוך יותר – יש צורך בעזרה מקצועית בכדי להתמודד עם ההפרעה.

אישה בהתקף חרדה

הפרעות פאניקה

חרדות ופחדים שעניינם החרדה מפני התרחשותו של התקף חרדה. סוג הפרעה זה, לרוב, יתפתח אצל אנשים שכבר התמודדו בעבר עם התקף חרדה, והם חוששים מפני התרחשות נוספת שלו. מתוך המטרה למנוע זאת, המתמודדים יסגלו לעצמם את דפוסי ההתנהגות ההימנעותיים שאמורים, לכאורה, לחסוך מהם את ההתמודדות עם גורם הפחד שלהם. בדומה להפרעת OCD, גם כאן, ההקלה היא, במקרה הטוב, זמנית בלבד, והפתרון האמיתי יכול להיות מושג, אך ורק, באמצעות עזרה מקצועית.

פוביות

באופן כללי, את הפוביות הקיימות ניתן לחלק לשלושה סוגים עיקריים:

פוביות ספציפיות – האנשים הסובלים מפוביות ספציפיות יתאמצו מאד בכדי להימנע מהפעילות או מהאובייקט המפחיד אותם בשל החשש מהם. למשל, פחד גבהים, פחד מכלבים, פחד ממעליות, פחד מעכבישים, פחד מטיסות וכן הלאה.

פוביות חברתיות – האנשים המאובחנים כסובלים מפוביה חברתית (הפרעת חרדה חברתית) יחוו פחד או חשש במצבים החברתיים השונים בהזדמנויות שונות במהלך חייהם. למשל, הפחד מדיבור בפני קהל, פחד משימוש בשירותים ציבוריים, חשש מהאכילה בנוכחות אנשים אחרים וכד'.

הפרעות אגורפוביה – אנשים המתמודדים עימן יתמודדו עם תחושת אי הנוחות במצבים ובסיטואציות שבהם יקשה עליהם לברוח או, לחילופין, במקומות שבהם העזרה המיידית לולה שלא להיות זמינה. לדוגמה, הפחד לצאת מהבית, חשש משימוש בתחבורה הציבורית וכיו"ב.

מכיוון שכאמור, המדובר בקשת רחבה של הפרעות שונות, שהיה לנו קשה מאד לאגד אותן תחת מאמר אחד, בחרנו להתייחס אליהן בכלליות ונתמקד הפעם במאפיינים הכלליים המשותפים למרבית הפרעות החרדה.

סימפטומים של חרדה

הפרעות החרדה השונות עלולות לגרום לתסמינים שהם, מרביתם, פסיכולוגיים (נפשיים), אולם באותה המידה הן עלולות לגרום גם לתסמינים גופניים ולבעיות במישור המשפחתי, החברתי והעסקי.

שלושה סוגי התסמינים משתנים מאדם לאדם, אך, ככלל, עלולות להיות ביניהן התופעות הבאות:

באספקט הפסיכולוגי:

הפרעות החרדה מסוגלות לגרום לשינוי בהתנהגותו של האדם ובדרכים בהן הוא חושב, מרגיש ותופש את המציאות, וכתוצאה מכך, עלולות להופיע אצל האדם תופעות כגון חוסר שקט, תחושה פתאומית או מתמשכת של אימה, חרדה או פחד, תחושה של "על הקצה" או "רגע לפני פיצוץ", קשיים בקבלת החלטות, בעיות זיכרון, חוסר יכולת להתרכז ונרגנות.

באספקט הפיזיולוגי:

סחרחורות, עייפות מתמשכת, דופק חזק, מהיר או לא סדיר (המתבטא בדפיקות לב בקצב מהיר / משתנה), כאבי שרירים ומתח בשרירים (שרירים "תפוסים"), רעידות, פה יבש והזעה מוגברת, קוצר נשימה, כאבי בטן והפרעות עיכול (שלשול, או, לחילופין, עצירות), תחושה כללית רעה ללא סיבה מוגדרת, כאבי ראש ומיגרנות, קשיים בשינה (קשיים בהירדמות, שינה למשך פרקי זמן קצרים או שנת-יתר).

באספקט החברתי (כולל המשפחתי והעסקי):

הסתגרות והימנעות מקשרים חברתיים (כולל המשפחה והחברים) בין אם בכדי להימנע מהצורך להסביר את עצמכם ובין אם בכדי למנוע תחושות של דאגה אצל הסובבים.

במצבים מסוימים, הסובל מחרדה ימצא את עצמו כשהוא מתקשה לצאת לעבודה ונלחץ מעצם המחשבה על פעולה זו. דבר שיכניס אותו למצב של חוסר הערכה עצמית וידרדר את מצבו הנפשי החרד-ממילא עוד יותר.

הסיבות לחרדה

הסיבות המדויקות להפרעות החרדה השונות עדיין אינן ידועות ועדיין אינן מובנות במלואן, אם כי, בדומה לדיכאון ולהפרעות נפשיות אחרות, גם בכל הנוגע לחרדה, סביר יהיה להניח כי שילוב בין מספר גורמים אפשריים הוא זה שעשוי להשפיע על סיכויו של אדם מסוים להתמודד עם חרדה / חרדות שהן מעבר להגדרה הסבירה.

מחקרים הראו כי הגורמים האפשריים לחרדה עשויים לכלול:

  • גנטיקה – לגנים שאותם אנחנו יורשים מהורינו יש השפעה מכריעה על סיכונים שונים, סביר מאד להניח כי גם כאן הם ממלאים תפקיד משמעותי.
  • אישיות – אישיות הימנעותית, מסוגרת ומופנמת מזוהה כאחד מהמאפיינים המגבירים את הסיכון להתפתחותן של חרדות ושל הפרעות חרדה שונות.
  • גורמים ביולוגיים – חוסרים שונים (כדוגמת חוסר בסרוטונין, שכיום, מזוהה כאחראי על מצב הרוח ועל תחושות שונות) עשויים להוות גורם מגביר סיכון לחרדות ולהפרעות חרדה.
  • היסטוריה של חוויות מלחיצות / טראומטיות – רקע של אלימות במשפחה, התעללות בילדות או בריונות שהופעלה בילדות או בנעורים
  • התמודדות עם מצב בריאותי כרוני ומכאיב – התמודדות עם כאב מתמשך למשך פרקי זמן ארוכים (למשל, דלקת מפרקים) עלולה לגרום לערעור המצב הנפשי ו"להצפה" של הפרעות נפשיות שונות, ביניהן דיכאון וחרדה.
  • היסטוריה של שימוש לרעה בסמים או באלכוהול – סמים ואלכוהול ידועים כמשבשי-איזון, לא רק את האיזון הפיזי (סחרחורות, חוסר יציבות) אלא גם את האיזון הנפשי (שינויים בתפישת המציאות וכן הלאה). מעבר להשפעות הנקודתיות שיש להם על המשתמש בעת השימוש, יש להם גם תופעות ארוכות-טווח יותר.

    יחד עם זאת, חשוב מאד לציין כי אנשים רבים מפתחים הפרעות חרדה שונות (ובעיקר הפרעת חרדה מתמשכת) ללא סיבה מובהקת הניתנת לזיהוי, דבר אשר, באופן טבעי, הופך את הטיפול בחרדה למאתגר יותר ולעניין המיועד לטיפולם של אנשי מקצוע בלבד!

טיפול בחרדה

בדומה לטיפול בהפרעות הנפשיות האחרות, טיפול בחרדות ופחדים אצל מבוגרים הוא תהליך שלם וכולל, ואינו יכול להיעשות בשיטת הזבנג וגמרנו או באמצעות טיפול טבעי בחרדה. תהליך טיפול בחרדה אצל מבוגרים עוסק בטיפול באדם הישן – האדם החרד, אבחון מקורות החרדה, פירוקם ובנייתו של האדם כאדם חדש, יציב ומאוזן יותר.

ככל תהליך, גם תהליך טיפול בחרדה ודיכאון אינו יכול להיות יעיל כשמתמקדים רק בנקודה בודדת מהתמונה הכללית, השלמה. לנו, אנשי המקצוע הפועלים בבתים המאזנים של E-zone, יש את היכולות והכלים המאפשרים לנו לראות התמונה בשלמותה, וכתוצאה מכך, גם להתאים לכל אחד מהמטופלים בבתים המאזנים את תוכנית הטיפול המתאימה עפ"י הצרכים הפרטניים של המטופל. זאת, מאחר, וכפי שכבר ניתן להבין, כאשר מדברים על חרדה טיפול מקצועי הוא רק תחילת הדרך אל ההחלמה המלאה.

הבתים המאזנים של e– זון – מגוון שיטות טיפול בחרדה

אנחנו, אנשי הצוות של בתי EZONE, רואים בעשייה שלנו שליחות. ולצורך כך, גיבשנו, במהלך פעילותנו, מעטפת הוליסטית המציעה למטופלינו חלופות אשפוז פרטיות כוללות, תוכניות טיפול השמות את המטופל במרכז מוקד תשומת הלב – איים של שלווה, מרחבים מאוזנים ובטוחים המותאמים במיוחד עבור האנשים שחוו משברים וחשים כי האיזון בחייהם הופר.

לעיתים, משברים, על כל האתגר שהם מציבים, עשויים להיות התחלה של דרך מרגשת, של תחילת החלמה – בעיקר, אם תבחרו להתמודד עימם בבתים המאזנים של e– זון!

מוזמנים לשתף:

לפרטים וקביעת שיחה עם הצוות שלנו