טיפול בנפגעות תקיפה מינית אינו טיפול "רגיל"
ההבדלים בין הטיפול בטראומה מינית לבין סוגי הטיפול האחרים מתחילים כבר בתחושתה של המטופלת-הנפגעת, כי ברגע שסיפרה למטפל.ת על עצם התקיפה, היא "מגדירה" את עצמה דרך התקיפה הזו, והיא, בעצם, סיפור המעשה שאירע, מספרת את הסיפור שלה-עצמה כולו. בניגוד למרבית הטיפולים האחרים, נפגעות תקיפה מינית מגיעות, לרוב, גם כשהן מתמודדות עם תחושות בושה והאשמה עצמית, הן על הנסיבות והאירועים שקדמו למקרה התקיפה (אולי לא הייתי צריכה להתלבש כל כך "חשוף"? אולי לא הייתי צריכה לבחור ללכת ברחוב הזה? אולי שידרתי לו מסרים מטעים? וכן הלאה) והן על ההתמודדות שלהן בזמן התקיפה (אולי לא התנגדתי מספיק? אולי הייתי צריכה לצעוק חזק יותר? וכד').
אף הנפגעות החפות מתחושות ההאשמה העצמית תגענה כשבליבן ספקות הנוגעים לגישתם של המטפל.ת לגבי האירוע ולאופן שבו הן נתפשות בעיני המטפל.ת.
אובדן הביטחון האישי ושינוי השקפת העולם
יתרה מכך, אם קראתם את המאמרים שלנו העוסקים בטראומה ובפוסט טראומה, אתם בוודאי זוכרים כי כתבנו שטראומה היא עניין סובייקטיבי הנוגעת להגדרתו האישית של האדם של אירוע מסוים כטראומטי. אתם גם זוכרים, בוודאי, כי ציינו גם כי אחד מהקריטריונים המגבירים את הסיכוי לתפישה של מקרה מסוים כטראומטי בעיני הנוכח בו, הוא הפער בין תחושת הביטחון שחש האדם לגבי המקום, האדם הפוגע או הסיטואציה טרם קרות האירוע, לבין תחושותיו לאחר קרות המקרה.
אם כן, בהתאם לכך, באופן טבעי, נשים שעברו תקיפה מינית חשות כי עולמן וביטחונן האישי התערערו, והן נוטות לחשדנות ולחוסר אמון, כמו גם מתקשות לבטוח באנשים חדשים הזרים להן, שבשלב זה, הן אינן יודעות בצורה ברורה האם הם יהיו "בעדן" או שיהיו "נגדן" (יהיו שיפוטיים כלפיהן, יגדירו אותן "באמצעות" התקיפה שעברו וכו').
חלק מהמתמודדות עם טראומה מינית תטינה, מאז קרות הפגיעה, לראות את העולם דרך "משקפיים" ציניות ותחפשנה את ה"אינטרס" שעלול להסתתר מאחורי כל אינטראקציה עימן, ולו התמימה והטהורה ביותר. זאת, מכיוון שהן מאבדות את היכולת להאמין כי מישהו רוצה לסייע להן, ללא כוונות נסתרות, ללא אינטרס, ללא רווח אישי ישיר או עקיף.
ברור כי מתוך ראיית עולם שכזו, יקשה עליהן מאד לפתוח את ליבן, לספר ולשתף, להיחשף, במיוחד בזיכרונות המכאיבים הנוגעים לנושאים שהם כ"כ אישיים ואינטימיים.
בחירת מטפל.ת המתמחה בטיפול בטראומות מיניות
כתבנו מספר פעמים בעבר כי בנוסף להסמכה, למקצועיות ולהתמחות של המטפל.ת בטיפול מהסוג הנדרש, קריטריון לא פחות חשוב בבחירת מטפל.ת או מסגרת טיפול מתאימה הוא עניין הקשר האישי בין המטופל.ת למטפל.ת. כאשר אנחנו מדברים על בחירת מטפל.ת המתמחה בטיפול בטראומות מיניות, קשר אישי זה אף הופך לחשוב ולקריטי יותר. וזאת, משום שכפי שהדגשנו עד כה – נפגעות תקיפה מינית אינן מטופלות "רגילות", ולו רק בגלל האתגרים שאיתם הן מתמודדות מועצמים בשל הרגישות לנושא, המוכתבת לנו על ידי השיפוטיות של החברה והתרבות שבהן אנחנו חיים.
