מהי הפרעה אישיותית נרקיסיסטית ואיך ניתן לזהות אותה

בעידן שבו אנחנו חיים, לא מעט אנשים זורקים לאוויר מונחים מעולם הפסיכולוגיה ולא מעט פעמים הדבר נעשה כלאחר יד. המונח הפרעה אישיותית נרקיסיסטית צץ לא פעם בשיח הציבורי, ברשתות החברתיות ובכתבות תקשורתיות, אך פעמים רבות משתמשים בו בצורה לא מדויקת, כאילו כל אדם שנהנה מתשומת לב או מפגין ביטחון עצמי גבוה הוא נרקיסיסט. בפועל, מדובר באבחנה פסיכיאטרית מורכבת, שמקומה מוגדר היטב בעולם הקליני. היא שייכת למשפחת ההפרעות האישיות, ולצידה קיימות הפרעות נוספות שמשפיעות על אופן החשיבה, הרגש וההתנהגות.

הפרעה אישיותית נרקיסיסטית לא מסתכמת בחיבה עצמית או בצורך למחמאות, מדובר במבנה אישיות יציב יחסית, שבא לידי ביטוי בחשיבות עצמית מוגזמת, צורך עמוק ומתמשך בהערצה מבחוץ, וחוסר יכולת אמיתית להזדהות עם רגשותיהם של אחרים. אנשים שמתמודדים עם ההפרעה עשויים להיראות מבחוץ בטוחים בעצמם, מלאי כריזמה ועוצמה, אך בפנים פעמים רבות מסתתרת שבריריות גדולה, תחושת ריקנות וקושי להתמודד עם ביקורת או עם חוויות של דחייה.

ההשלכות הן רבות, מערכות יחסים זוגיות, משפחתיות ומקצועיות עלולות להיפגע עמוקות. לכן חשוב להבין לעומק מה זה נרקיסיסטיות במובן הקליני, כיצד מאבחנים אותה, מהן ההשלכות שלה ואילו דרכי טיפול קיימות. 

מהי בעצם הפרעה אישיותית נרקיסיסטית?

הפרעה אישיותית נרקיסיסטית מוגדרת כהפרעה מתמשכת באישיות, שמאופיינת בדפוסי חשיבה ורגש נוקשים שלא משתנים לאורך זמן. היא כוללת תחושת גדלות, האמונה שהאדם מיוחד וראוי ליחס יוצא דופן, ציפייה שיזכו אותו בהערצה מתמדת וקושי משמעותי לראות את נקודת המבט של האחר.

בשונה מתכונה חולפת, ההפרעה מהווה חלק בלתי נפרד ממבנה האישיות. אדם כזה בדרך כלל יפרש כל סיטואציה דרך פריזמה של "מה זה אומר עליי" ויעדיף קשרים שמשרתים את תדמיתו. לפעמים ניתן לראות נטייה להתנשא על אחרים, לדבר על הצלחות מוגזמות או לשאוף לחברויות עם אנשים בעלי מעמד כדי לשדרג את ערכו בעיני עצמו.

אחד המאפיינים המבלבלים הוא הפער בין החזות החיצונית לבין העולם הפנימי. לא פעם הנרקיסיסט מצטייר כבטוח בעצמו, מצליח, סוחף ואפילו נדיב כלפי חוץ, אך בפנים מסתתרת פגיעות רבה. כאשר אדם כזה נתקל בביקורת, הוא עשוי לחוות תחושת השפלה עזה, להגיב בזעם או להתנתק באופן דרמטי מהסיטואציה.

מה זה נרקיסיסטיות? ההבחנה בין תכונה להפרעה

המושג נרקיסיסטיות מקורו במיתולוגיה היוונית, בדמותו של נרקיסוס שהתאהב בבבואתו. בהקשר הפסיכולוגי, נרקיסיסטיות מתארת טווח רחב של תכונות, החל מביטחון עצמי בריא והערכה עצמית חיובית, ועד פתולוגיה עמוקה שפוגעת בתפקוד.

כל אחד מאתנו עשוי לגלות רגעים של נרקיסיסטיות בריאה, כמו גאווה בהישג אישי או רצון לקבל הערכה על עבודה קשה. זה טבעי ואפילו חשוב להתפתחות האישית, אך כאשר דפוסים אלו הופכים להיות מרכזיים ובלעדיים, וכאשר האדם מתקשה לשים את עצמו בנעליים של אחרים או לחוות אמפתיה, ניתן לחשוד בקיומה של הפרעה אישיותית נרקיסיסטית.

במובן הזה, ההבדל בין תכונה להפרעה הוא בעוצמה, בהקשר ובקביעות. תכונה יכולה להיות זמנית, מתונה ואפילו מועילה, ההפרעה משבשת יחסים, גורמת סבל מתמשך ויוצרת מעגל חוזר של פגיעות וחוסר יציבות.

הסימנים המרכזיים של ההפרעה

כדי לזהות הפרעה אישיותית נרקיסיסטית, כדאי להכיר את הסימנים האופייניים:

• תחושת גדלות מתמשכת שבה האדם נוטה להפריז בהצלחותיו, מאמין שהוא עליון על אחרים ואפילו מצפה ליחס מיוחד בכל מצב.
• צורך בלתי פוסק בהערצה ובה תחושת ערך עצמי שתלויה לחלוטין בתגובות מבחוץ, לייקים, מחמאות או תשומת לב.
• חוסר אמפתיה שבא לידי ביטוי בקושי להבין או לשים לב לרגשות הזולת, לפעמים עד כדי התעלמות מוחלטת.
• שימוש באנשים כאמצעי להשגת מטרה כמו קידום מקצועי, שיפור תדמית או חיזוק הערכה עצמית.
• תגובה קיצונית לביקורת שבא לידי ביטוי בכעס, זעם או לחלופין נסיגה טוטאלית, לפעמים תוך ניתוק יחסים.

למרות כל מה שנאמר כאן, יש לומר גם שלא כל מי שמפגין ביטחון עצמי גבוה הוא בעל הפרעה אישיותית נרקיסיסטית. האבחנה נעשית רק כאשר קיימת עקביות, פגיעה משמעותית ביחסים או בעבודה, וסבל ממשי לאדם או לסובביו.

הפרעה אישיותית נרקיסיסטית באשכול b

בפסיכיאטריה, הפרעות האישיות מחולקות לשלושה אשכולות שונים לפי מאפיינים משותפים. הפרעה אישיותית נרקיסיסטית שייכת לאשכול b, הכולל גם הפרעה גבולית, הפרעה אנטיסוציאלית והפרעה היסטריונית. כל ההפרעות בקבוצה הזו מאופיינות בהתנהגות דרמטית, רגשית ולפעמים לא יציבה.

מה שמייחד את ההפרעה הנרקיסיסטית הוא הדגש על גדלות וחוסר אמפתיה. בשונה מהפרעה גבולית, שם הפחד המרכזי הוא נטישה, הנרקיסיסט מתמקד בצורך להיות מוערך ונערץ. באנטיסוציאלית נראה התעלמות מכללים מוסריים, ובהיסטריונית חיפוש אחר דרמה ותשומת לב.

ההבנה שמדובר באשכול מסייעת לאנשי מקצוע לזהות חפיפה אפשרית. לפעמים אפשר לראות שמטופלים מציגים תסמינים מכמה הפרעות במקביל, והטיפול נדרש להיות מותאם אישית. זוהי גם אחת הסיבות לכך שהעבודה עם נרקיסיסטים מחייבת גישה סבלנית ומורכבת, שמאזנת בין הצבת גבולות לבין מתן תמיכה רגשית.

ההשלכות של הפרעה אישיותית נרקיסיסטית על מערכות יחסים

מערכות יחסים הן אחד התחומים הפגיעים ביותר אצל אנשים עם הפרעה אישיותית נרקיסיסטית. בתחילת קשר הם עשויים להפגין קסם אישי רב, כישורי שיחה יוצאי דופן ויכולת לרתק את הסובבים. אך עם הזמן, הדפוסים העמוקים צפים, הדרישה להערצה, ההתנשאות והקושי להקשיב לצרכים של האחר.

בזוגיות, בני זוג מספרים לא פעם על תחושת חוסר שוויון, חוויות של ביקורת מתמדת או חוסר יכולת להביע חולשה מול הנרקיסיסט. בחברויות, הנרקיסיסט עשוי לחפש חברים נוחים שמוכנים לתמוך בו, אך פחות להיות שם כאשר האחר זקוק לעזרה. גם במקומות עבודה נוצרים קונפליקטים, בעיקר כאשר אדם כזה מרגיש שלא מעריכים אותו מספיק. התוצאה היא מעגל של קשרים שמתפרקים, תחושות כעס או תסכול מצד הסביבה, ובדידות גוברת מצד האדם עצמו, למרות התדמית החיצונית הזוהרת.

כיצד מאבחנים הפרעה אישיותית נרקיסיסטית?

האבחנה של הפרעה אישיותית נרקיסיסטית לא פשוטה, היא מתבצעת על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג קליני באמצעות שילוב של ראיונות קליניים, שאלונים מובנים ותצפית על התנהגויות חוזרות. אנשי המקצוע מחפשים דפוסי התנהגות יציבים לאורך זמן ולא רק סימנים של אותו הרגע. 

יש להבדיל בין ביטויי נרקיסיסטיות שנובעים ממשבר זמני כמו גירושים או פיטורין, לבין דפוס מתמשך שמלווה את האדם רוב חייו. במקרים רבים הנרקיסיסטים עצמם לא פונים מרצונם לטיפול. הם מגיעים בעקבות לחץ של בני משפחה, בן או בת זוג, או אפילו מקום עבודה.

בשנים האחרונות נכנסו כלים מתקדמים יותר לאבחון, שכוללים הערכות נוירופסיכולוגיות ובדיקות עומק של הילדות, שכן ההבנה היא שדפוסים נרקיסיסטיים נוצרים פעמים רבות סביב חוויות של חוסר יציבות רגשי בילדות, בין אם כתוצאה מהזנחה, ביקורת קשה או לחלופין הערצה מוגזמת בלי גבולות.

טיפולים אפשריים בהפרעה אישיותית נרקיסיסטית

טיפול בהפרעה אישיותית נרקיסיסטית נחשב לאתגר גדול, אך בעשור האחרון חלה התקדמות משמעותית בגישות הטיפול. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מאפשר לאדם לזהות את דפוסי החשיבה הבעייתיים ולתרגל דרכי תגובה חדשות. טיפול דינמי ממוקד מסייע לחקור את השורשים הרגשיים ולבנות חוויות מתקנות של קשר.

כמו כן, קיימות גישות חדשניות יותר כמו טיפול מבוסס אמפתיה שמטרתו לאפשר לנרקיסיסט לחוות לראשונה קשר שלא מותנה בהערצה. פעמים רבות הטיפול כולל גם עבודה עם המשפחה, כדי לשפר את מערכות היחסים ולבנות גבולות בריאים.

במקרים חמורים, כאשר מצטרפות הפרעות נוספות כמו חרדה או דיכאון, ניתן לשלב טיפול תרופתי. המטרה היא לא לשנות את האישיות של האדם, המטרה היא להפחית סבל, לשפר את התפקוד ולהעצים את היכולת לנהל קשרים יציבים יותר.

בית מאזן כחלופה לאשפוז פסיכיאטרי

אחת המסגרות החדשניות ביותר בעשור האחרון היא בית מאזן. כשמדובר באנשים עם הפרעה אישיותית נרקיסיסטית, בית מאזן מהווה אלטרנטיבה ייחודית עבור אשפוז פסיכיאטרי פרטי או ציבורי. בניגוד לבית חולים, זוהי מסגרת קהילתית קטנה, אינטימית ומכילה, שמשלבת טיפול מקצועי לצד אווירה ביתית.

היתרון המרכזי הוא היכולת לשמור על תחושת נורמליות וכבוד עצמי. אנשים עם הפרעה נרקיסיסטית מתקשים לפעמים להרגיש פגיעים, לכן מסגרת שמציעה שיקום ותמיכה בלי ניתוק מוחלט מהחיים הרגילים מתאימה להם יותר. בבית מאזן מקבלים טיפול רגשי, ליווי רפואי ותוכניות אישיות, תוך כדי השתייכות לקבוצה קטנה של אנשים המתמודדים עם קשיים רגשיים ונפשיים דומים.

זו נקודת איזון משמעותית, מצד אחד תמיכה אינטנסיבית ומקצועית, ומצד שני שמירה על קהילה ועל רצף חיים. 

הפרעה אישיותית נרקיסיסטית בעידן הדיגיטלי

הרשתות החברתיות הפכו את חוויית הנרקיסיזם למאתגרת עוד יותר. בעידן שבו כל תמונה, פוסט או סרטון נמדדים בלייקים ובתגובות, הפרעה אישיותית נרקיסיסטית מוצאת כר פורה. אנשים עם ההפרעה עלולים להרגיש שהערך שלהם נמדד במספר עוקבים או בהיקף החשיפה ולצד זאת, הדיגיטל מטשטש את הגבול בין נרקיסיזם בריא לפתולוגי. רבים נהנים לחשוף את חייהם, אך עבור נרקיסיסט קליני, חוסר בתגובות יכול לגרום למשבר פנימי עמוק. מנגד, הצלחה ויראלית עלולה להעצים דפוסי גדלות ולהקשות על יצירת קשרים אמיתיים.

האתגר בעידן הנוכחי הוא לשלב חינוך דיגיטלי, לשוחח עם צעירים על זהות שלא תלויה במסכים, ולעודד שימוש ברשתות באופן מודע ובריא. וכשזה מגיע למטפלים בתחום? ובכן, מדובר בכלי נוסף להבנת התנהגות המטופל ולבניית דרכי התמודדות מותאמות לשגרת החיים.

תמיכה למשפחות

הפרעה אישיותית נרקיסיסטית לא פוגעת רק באדם עצמו, בני זוג, ילדים והורים מוצאים עצמם פעמים רבות נשחקים במערכת יחסים לא שוויונית, שבה תשומת הלב מופנית בעיקר לנרקיסיסט. התוצאה היא בלבול, כעס ולפעמים גם תחושת אשמה, כאילו האחרים לא עושים מספיק כדי לרצות.

תמיכה מקצועית לבני המשפחה חשובה ביותר, טיפול משפחתי מאפשר להבין את הדינמיקה, להציב גבולות בריאים ולהחזיר תחושת שליטה. ניתן לעשות זאת במסגרת קבוצות תמיכה שמספקות מרחב לשיתוף חוויות ולמידה מאנשים במצב דומה.

יש לזכור שגם בני המשפחה זקוקים להקשבה ולעיבוד רגשי, הם עצמם עלולים לפתח סימפטומים של חרדה או דיכאון כתוצאה מחשיפה ממושכת לדפוסים נרקיסיסטיים והכרה בצרכים שלהם היא חלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי, ולפעמים אפילו מאפשרת לנרקיסיסט עצמו להתחיל להכיר במציאות ולפנות לעזרה.

הפרעה אישיותית נרקיסיסטית היא הרבה מעבר לאגו מנופח או אהבה עצמית, מדובר בהפרעה מורכבת שמשפיעה על כל תחומי החיים והבנת ההבדל בין נרקיסיזם בריא לפתולוגי, אבחון מדויק, טיפול מותאם ותמיכה משפחתית, הם כולם אבני דרך חשובות בהתמודדות.

ב-e-zone  מציעים מסגרת חדשנית וייחודית, בית מאזן בקהילה שבו ניתן לעצור, לקבל טיפול מקצועי ולבנות מחדש איזון נפשי. אם אתם או קרוביכם מתמודדים עם סימנים של הפרעה אישיותית נרקיסיסטית, זהו הזמן לפעול, פנו אלינו עוד היום, וקחו צעד ראשון לעבר חוסן, איזון ותחושת שייכות מחודשת.