בעשורים האחרונים אנחנו עדים למהפך המתחולל בתחום בריאות הנפש, בין אם ברחבי העולם ובין אם בישראל. מהפך זה הביא עימו שינויים רבים הנוגעים להתייחסותם של המדינה, אנשי המקצוע ואף הציבור אל האנשים שמתמודדים עם מצבים פסיכיאטריים ומחלות נפש. בנוסף, חל שינוי משמעותי בתפישת הדרך שעשויה לאפשר לנפגעי הנפש, במסגרת תהליך החלמתם, לשוב ולקחת חלק בקהילה ובפעילותה.
עד לאמצע המאה הקודמת, מחלות הנפש (בעיקר הממושכות והמורכבות בהן) נתפשו כמצבים חשוכי מרפא, שמהלכן גרר עימו התדרדרות מתמדת בתפקודו של האדם ופגיעה מתמשכת באיכות חייו ואיכות חייהם של הסובבים אותו. סיכויי ההחלמה לא עלו על השולחן כאופציה תקפה, אנשים שנזקקו לטיפול בפוסט טראומה מורכבת או לטיפול בטראומה נפשית לא זכו למענה הולם, ובמרבית המקרים, נפגעי הנפש נשלחו למוסדות מיוחדים בהם היו כלואים עד יום מותם או הוסתרו בעליית הגג, וזאת, מכיוון ש"חריגותם" של נפגעי הנפש היוותה עבור משפחותיהם מקור לבושה ולמבוכה רבה.
בערך באמצע המאה הקודמת (שנות השישים) התחילו להופיע מחקרים שעסקו בנפגעי נפש שבמסגרת החלמתם שולבו באופן ניסיוני בקהילותיהם. עדויות אלו היוו את הסנונית הראשונה שפתחה פתח תקווה עבור נפגעי הנפש, בני משפחותיהם ואנשי המקצוע והניחו את הבסיס לשינוי המדיניות כמו גם לפיתוחן של תוכניות השיקום וההחלמה המתייחסות לצרכיהם של נפגעי הנפש (ולא של בני משפחותיהם, הקהילה או המדינה).
בישראל, חקיקת חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס – 2000 עיגנה את התמיכה שמעניקה המדינה לנפגעי הנפש לצורך שיקומם דרך הקהילות השונות, כשהמטרה הפכה לברורה (ולאופטימית) מתמיד – לסייע לנפגעי הנפש לשוב לרמת התפקוד הגבוהה ביותר שאליה הם מסוגלים להגיע.
נפגעי הנפש הזכאים לשיקום הם המוכרים ע"י הביטוח הלאומי כבעלי אחוזי נכות העומדים, לפחות, על 40% בגין נכות נפשית. החוק מאפשר לזכאים זכויות שונות בתחום הדיור, ההשכלה, התעסוקה וכן הלאה.
מגוון אפשרויות לטיפול בטראומה נפשית
בניית תוכנית השיקום וההחלמה לנפגע הנפש ולבני משפחתו מתייחסת למבחר רחב ומגוון של התערבויות (הן התערבויות שיקומיות והן התערבויות טיפוליות) שמטרתן להפחית את מצוקתו של נפגע הנפש, ליצור לו רווחה נפשית ולשפר את איכות חייו.
בין סוגי ההתערבויות המקושרים לתחום שיקום וטיפול נפגעי הנפש קיימות מס' גישות ושיטות טיפול מרכזיות:
הטיפול התרופתי
הטיפול התרופתי נחשב לאחד מסוגי הטיפולים השכיחים ביותר כיום בתחום הטיפול בנפגעי הנפש, וזאת, מאחר וחלק מהתסמינים שעימם מתמודדים חלק גדול מנפגעי הנפש מוגדרים ככאלה שקשה מאד / בלתי אפשרי להתמודד עימם באמצעים האחרים. יחד עם זאת, הטיפול התרופתי, לרוב, אינו מציע את המענה המספק הנדרש לכלל הקשיים שאיתם נאלצים להתמודד נפגעי הנפש, ולכן, כיום, הגישה הרווחת במרבית המקרים היא שילוב בין הטיפול התרופתי לבין טיפולים פסיכולוגיים / טיפולים אלטרנטיביים / טיפולים משלימים שנמצאו יעילים בשיקום ובטיפול בטראומה נפשית.
טיפול פסיכולוגי
כפי שכתבנו בתחילה, עד לפני זמן לא רב (עשרות שנים בלבד) הטיפול הפסיכולוגי נחשב כלא יעיל בכל הנוגע לטיפול בהפרעות נפשיות מתמשכות / קשות. מחקרים עדכניים מהשנים האחרונות מורים על כך כי שיקום נפגעי נפש המשלב טיפולים פסיכולוגיים (במיוחד מהסוגים המתמקדים בהיבטים ספציפיים, כדוגמת שיפור מיומנויות בינ-אישיות, קבלה עצמית, תמיכה בהתמודדות עם התסמינים הנפשיים הנוספים הנלווים למחלה (כדיכאון, חרדה חברתית וכן הלאה), הקניית המיומנויות לזיהוי הסימנים המקדימים את המשבר הפסיכוטי וכו').
מפגשים קבוצתיים
הטיפולים במסגרת קבוצתית מספקים למשתתפים בהם תמיכה ופותחות בפניהם את האפשרות להכיר אנשים אחרים המתמודדים עם בעיות דומות, להכיר דרכי פתרון חדשות, לפתח תחושת שייכות, לתרגל מיומנויות חברתיות בסביבה מוגנת וכד'.
ריפוי בעיסוק
סוג הריפוי בעיסוק מותאם, באופן אישי, לצרכים האישיים ולרמת התפקוד של כל מטופל.ת, אולם, באופן כללי, ניתן לומר כי כל הפעילויות המתנהלות במסגרת זו מטרתן לשפר את התפקוד היומיומי של המטופל.ת, לסייע בניהול שגרת יום תקינה, ליצור עניין ולעודד תחושת מחויבות אצל המטופל.ת לפעילויות החברה או הפנאי שבהן הוא או היא מגלים עניין.
גישות טיפול אלטרנטיביות / משלימות
בשנים האחרונות עלה קרנן של הרפואה האלטרנטיבית והרפואה המשלימה והן הפכו לחלק אינטגראלי מהטיפולים המוצעים לחברי קופות החולים. שיטות כמו דיקור, עיסוי ודומות להן, ולהבדיל – גישות כמו NLP משולבות מידי יום כשהן מככבות, במקביל וכהשלמה, לרפואה הקונבנציונאלית ולגישות הטיפול הפסיכולוגיות המסורתיות. אך טבעי הוא שבמאבק המתמיד למציאת הטיפול היעיל ביותר לבעיות הנפש, גם שם הן תמצאנה את מקומן.
הבית המאזן של אי–זון
מכל הכתוב לעיל, כבר ניתן להבין כי אין דרך אחת ויחידה שעליה ניתן לומר כי היא הדרך היעילה ביותר לטיפול ולשיקום כלל נפגעי הנפש. יתרה מכך, מכיוון, שמלכתחילה, כלל בני האדם (אלו שאינם נפגעי נפש) אינם זהים זה לזה, אצל נפגעי הנפש הייחודיות גדלה והפערים בין נפגע נפש אחד לחברו, אף הם, גדולים בהרבה (על אף, שלכאורה, האבחנות המקצועיות שניתנו להם עשויות להיות דומות). כתוצאה מכך, כל מסגרת טיפולית משקמת העוסקת בטיפול בטראומה נפשית חייבת להיות כזו המסוגלת להציע מגוון נרחב של גישות טיפוליות, שמתוכן – תותאם למטופל תוכנית ייחודית המתאימה לצרכיו הפרטניים.
אנחנו, אנשי הצוות המיומנים של E-זון, מקפידים להתמחות בגישות הטיפול השונות, בין אם הן נכללות בתחומי הפסיכולוגיה המסורתית ובין אם הן שייכות לגישות הטיפול האלטרנטיביות המשלימות.