טיפול בסכיזופרניה
כותב/ת המאמר: מערכת
על פי נתוני WHO (ארגון הבריאות העולמי – World Health Organization) סכיזופרניה נחשבת לאחת מעשר המחלות וההפרעות המגבילות והפוגעות ביותר באיכות חייהם של המתמודדים עימן. ההפרעה היא מנת חלקם של כ-1% מהאוכלוסייה, נשים וגברים, מכל גזע, מוצא או תרבות. לרוב היא תפגע בתפקודם של בני הגילאים 15-45, ותגרום להם לאתגרים רבים בניהול שגרת יומם ובחייהם התקינים, החל בטיפול בעצמם, דרך הלימודים והשמירה על מקום עבודתם וכלה בקיום מערכת יחסים נורמטיבית ותפקוד תקין במשפחה ובסביבה החברתית.
סכיזופרניה
לרוב, תתפתח הסכיזופרניה אצל מתבגרים או גיל מבוגרים צעירים, ועל אף שגם גברים וגם נשים חשופים לה, שכיחותה בקרב הגברים מאובחנת כמעט גבוהה יותר מבקרב הנשים. אף הגורם למצב זה (בדומה להפרעות נפשיות אחרות) אינו ברור למדע במלואו, וכנראה, גם כאן, המדובר בשילוב של מספר גורמים השייכים לסיווגים שונים. למשל, מממצאי מחקרים מסוימים עולה כי אצל אנשים המאובחנים כמתמודדים עם סכיזופרניה ניתן לזהות, במקביל, גם שיבושים מסוימים הנוגעים למבנה המוח ולתפקודו. בדומה לכך, במקרים רבים, ניתן יהיה למצוא בעברם חשיפה לגורמי-לחץ ודחק סביבתיים.
למרות שהסכיזופרניה אינה נחשבת להפרעת הנפש השכיחה ביותר, מחצית מהמאושפזים בבתי החולים לבריאות הנפש בישראל מאובחנים כמתמודדים עם סכיזופרניה. יותר מכל, עובדה זו מלמדת אותנו על חומרתה ועל עצמתה הרבה של הפגיעה בתפקוד שמצב זה עלול לגרום למתמודד עימו ולסביבתו (מהבחינה הזוגית, המשפחתית, הלימודית והעסקית גם יחד). זאת, מכיוון שמצב של סכיזופרניה פוגע ביכולתו של האדם להתחבר למציאות ולהסתגל אליה, ביכולת העמידה שלו בלחצים, כמו גם ביכולותיו לתכנן את מהלך חייו וליזום פעולות בהתאם לכך. לסכיזופרניה רמות חומרה שונות (שבהן נעסוק בהמשך) וכמעט אצל כל אחד מהמתמודדים עימה ניתן לזהות דפוסי ותכני חשיבה שונים. יחד עם זאת, אם נקדים את המאוחר, נציין כבר בשלב זה, כי, ככלל, רבים מהמתמודדים עימה יהיו מסוגלים, בזכות שילוב בין הטיפול התרופתי לטיפול הנפשי, ובאמצעות תהליכי השיקום והתמיכה המתאימים, לשוב לתפקוד ולשליטה בחייהם ולנהל חיים איכותיים ומשמעותיים.
מהי סכיזופרניה?
על אף שמקור שמה של הסכיזופרניה נובע מהלחם המילים סכיזו = פיצול ופרניה = נפשי, השייך לנפש, ראוי לציין כבר בתחילת הדברים כי אין המדובר בפיצול האישיות, כפי שמצב זה מכונה בפי הציבור הרחב. אמנם, גם הסכיזופרניה וגם פיצול האישיות (או בשמו המקצועי – הפרעת זהות דיסוציאטיבית), שתיהן הפרעות נפשיות, אולם, הפער הבסיסי ביניהן מתחיל כבר בהיותן משויכות לשתי קבוצות השונות לגמרי זו מזו של ההפרעות הפסיכיאטריות. אם כן, אחרי שסיכמנו שסכיזופרניה אינה פיצול אישיות, בואו ונבדוק מה היא כן.
סכיזופרניה תסמינים
סכיזופרניה (בעברית – שסעת) מאופיינת בפגיעה קשה ביכולתו של המתמודד עימה להבין את המציאות ולפרשה באופן הרווח, הנורמטיבי.
את תסמיני הסכיזופרניה מקובל לחלק לשני סוגים מרכזיים – התסמינים המוגדרים כ"חיוביים" והתסמינים המוגדרים כשליליים.
הערה: הסיבה שהקפנו את המילה חיוביים במירכאות אינה מתייחסת למובנים המקובלים של המילים הללו, אלא עצם היותם של התסמינים נוספים או נגרעים מהתנהגות הנורמטיבית. כלומר, תסמין "חיובי" הוא סימפטום המתווסף על ההתנהגות הנורמאלית, בעוד שתסמין שלילי פירושו התנהגות החסרה מבחינת ההתנהגות מההתנהגות הנורמאלית.
התסמינים ה"חיוביים"
הזיות – שמיעת קולות שאין קיימים באמת, לדוגמה, היא אחד מהאופנים השכיחים ביותר בהן תסמין ההזיות בא לכדי בזמן התלקחות פסיכוטית סכיזופרנית).
קיומן של מחשבות שווא – המתמודד עם סכיזופרניה יהיה משוכנע במאת האחוזים כי מחשבות אלו מציאותיות ואמיתיות, ולא ניתן יהיה לשכנעו אחרת. במקרים מסוימים, הוא עשוי להיות משוכנע שעוקבים או רודפים אחריו, שהגיע לעולם בכדי למלא תפקיד ייחודי, שמישהו שולט בגופו או במוחו וכן הלאה.
קיומן של הפרעות במהלך החשיבה – הפרעות באופן בו מתקשר המתמודד עם סכיזופרניה את העובר עליו. הפרעות המוגדרות כ"קלות" עשויות להתבטא בקשיים לדבוק ולהישאר בנושא המדובר בשיחה (עקיפנות או משיקנות – בשפה המקצועית), בעוד שבהפרעות המוגדרות כקשות יותר, האדם עלול להיתקע ללא מילים וללא יכולת להתבטא או לפלוט בליל מילים שלא יאפשר לבן שיחה להבין על מה האדם מדבר.
התנהגות פיזית שאינה תלויית-סיטואציה – האדם יתנהג באופנים שאינם מובנים או הגיוניים בהקשר לסביבה ו / או בהקשר לסיטואציה, יחווה תנועות מוזרות וכד'.
התסמינים השליליים
ברמה ההתנהגותית, אצל המתמודד עם סכיזופרניה ניתן לאבחן בחלק גדול מהמקרים הזנחה עצמית, קהות וחוסר עניין במתרחש, חוסר מוטיבציה והימנעות מקשרים חברתיים.
נוסף לכך הסכיזופרניה מתבטאת גם בתסמינים הקוגניטיביים כקשיים בריכוז והפרעות זיכרון ובקושי ביכולתו לתכנן פעולות המוגדרות כמורכבות.
סוגי סכיזופרניה
מכיוון שכפי שניתן להבין, תסמיני הסכיזופרניה הם שונים ומגוונים ועשויים לקבל ביטוי שונה אצל כל מתמודד, נהוג לסווג את סוגי הסכיזופרניה השונים על פי התסמינים העיקריים המאפיין אותם.
סכיזופרניה פרנואידית
בסכיזופרניה הפרנואידית יבלטו, בעיקר, התסמינים ה"חיוביים" – הזיות ומחשבות שווא. אלו תהיינה סובבות, לרוב, סביב נושא מרכזי אחד, בין אם תוכנו פרנואידי (מתכננים לפגוע בי, למשל) או שתוכנו גרנדיוזי (אני מיוחד, ולכן מתכננים לפגוע בי). מחשבות ואמונות אלו תעוררנה אצל המתמודד חרדה ומצוקה, שעלולות להביא את המתמודד לפגוע בעצמו או באנשים שסביבו. זאת, כאמור, מכיוון שהמתמודד עם סכיזופרניה אינו מסוגל להבדיל בין המציאות לבין המתרחש במוחו.
סכיזופרניה קטטונית
בסכיזופרניה קטטונית יבלטו בעיקר התסמינים השליליים בעלי המאפיינים המוטוריים. אצל האדם המתמודד תובחן ותאובחן פעילות-יתר או, לחילופין, ירידה ברמות הפעילות עד לקפיאה במקומו בתנוחה חריגה, שהוא מסוגל להישאר בה, לעיתים, במשך שעות. מכיוון שהמתמודד עם סוג זה של סכיזופרניה מתקשה ליזום תנועה וליזום דיבור, לרוב, היא תלווה גם באקולליה – חיקוי וחזרתיות ווקלית על הברה או מילה אחת מספר רב של פעמים. תנועותיו של המתמודד עם סכיזופרניה קטטונית תהיינה חסרות כל מטרה ברורה, חריגות ואוטומטיות. לרוב, מתמודדים עם סוג זה של סכיזופרניה יתקשו לדאוג לעצמם אף לצרכיהם הבסיסיים (כדוגמת האכילה או השינה) ועלולים להיות מסוכנים לא רק לעצמם אלא גם לסובבים אותם.
סכיזופרניה לא מאורגנת
אצל המתמודדים עם סכיזופרניה מסוג זה יהיה קיים בליל לא מסודר של תסמינים "חיוביים" ושליליים ללא נושא מרכזי שסביבו הם ממוקדים. ניתן יהיה בדיבור שאינו רהוט ואינו ממוקד, בהתנהגויות חריגות שאינן תואמות את המתרחש במציאות, במחשבות שווא רבות המתחלפות ובקהות רגשית שאינה תואמת-סיטואציה.
בניגוד לסכיזופרניה הפרנואידית, שבה, עדיין קיימים יש תפקודים קוגניטיביים ו / או התנהגותיים ברמה מסוימת, תפקודים אלה אצל המתמודד עם סכיזופרניה לא מאורגנת יהיו ירודים מאד, דבר שמשפיע, בהתאם, על סיכויי הצלחת הטיפול.
הפרעה סכיזו-אפקטיבית
שילוב בין סכיזופרניה (מסוג זה או אחר) לבין תסמינים של הפרעות במצב הרוח, (דיכאון, מאניה, היפומאניה וציקלותימיה). ראוי להדגיש, כי גם הסכיזופרניה לבדה עלולה לעורר אצל המתמודד עימה תחושות קשות ומאתגרות, אולם, בכדי לאבחן את ההפרעה הסכיזו-אפקטיבית (שהיא, כאמור, שילוב בין סכיזו' לבין הפרעת מצב רוח) שני סוגי ההפרעות תצטרכנה להתקיים במקביל למשך פרק זמן משמעותי.
סכיזופרניה רזידואלית – שארייתית – סכיזופרניה "קלה"
למרות שאין המדובר בסוג מוגדר של סכיזופרניה, אלא בשלב (שאף הוא, אינו מוגדר ב- DSM-5) עדיין, אנשי מקצוע משתמשים בו בכדי לתאר את השלב שבו מתמודדים עם סכיזופרניה חווים פחות תסמינים או שהתסמינים אותם הם חווים הם קלים יותר. מצב זה עשוי להופיע כשלב של שיפור במצב המתמודד בשל טיפול מתאים שהוא מקבל, או, לחילופין, כשלב-ביניים בין שתי אפיזודות סכיזופרניות שבהם התסמינים מצויים במלוא חומרתם. במקרים בהם סכיזופרניה רזידואלית תופיע בעקבות טיפול שקיבל המתמודד, לרוב, יבלטו אצלו התסמינים השליליים, וזאת, בשל השפעה יעילה יותר של תרופות וטיפולים קוגניטיביים על התסמינים ה"חיוביים" מאשר על התסמינים השליליים.
טיפול בסכיזופרניה
ככלל, סכיזופרניה (על סוגיה ושלביה השונים) תחייב טיפול צמוד ומעקב קליני אחר המתמודד עימה לאורך כל חייו, גם בתקופות בהן נדמה שהתסמינים פוחתים והאדם "החלים". אולם, שילוב בין הטיפול התרופתי, הטיפול הקוגניטיבי והטיפול פסיכו-סוציאלי מסייעים בניהול המחלה, בשמירתה על "אש קטנה" ומאפשרים למתמודד לנהל חיים נורמטיביים, לקיים זוגיות, להקים משפחה ולשמור על מקום עבודה אחד יציב.
חלק מהמתמודדים עם סכיזופרניה מתאשפזים לפרקי זמן מסוימים בבתים מאזנים או במחלקות הפסיכיאטריות, כשהם חשים בצורך בליווי מקצועי ובתמיכה נפשית או במערכת תמיכה יציבה הכוללת טיפול תרופתי.
לרוב, במצבם הראשוני, המתמודדים עם סכיזופרניה-עצמם לא יהיו מודעים לחריגות והתסמינים שהזכרנו לא יעוררו בהם דאגה למצבם. כתוצאה מכך, במרבית המקרים, מי שיפנה לבקשת העזרה עבור המתמודד יהיו בני הזוג, חברים, או המשפחה הקרובה. כל זאת, כאמור, תוך כדי הניסיון לשכנע את האדם המתמודד בצורך הממשי והאמיתי שלו בקבלת העזרה המקצועית.
גורם המסוכנות (למתמודד-עצמו או לסביבה) יעלה את הדחיפות בצורך לקבלת עזרה מקצועית, ובמקרים כאלה, יהיה צורך בפניה ישירה לרופא המשפחה או לפסיכיאטר, מבלי לבזבז את הזמן על ניסיונות כושלים לגרום למתמודד להגיע לתובנות המתאימות.
סכיזופרניה אינה רק בעייתו הבלעדית של המתמודד עימה!
חשוב לדעת, כי במצבי סכיזופרניה חמורה ופעילה שאינה מאובחנת, לרוב, האדם לא יהיה "מחובר" למציאות מספיק בכדי שקול ההיגיון החיצוני ייגבר על הקולות והתחושות שמניעים ומנהלים אותו, ולכן, תחושותיהם של האנשים שסביב המתמודד ינועו בין דאגה, הכחשה והדחקה לבין תסכול ופקפוק עצמי.
במידה רבה, ניתן לומר, כי, במצב ההתחלתי, טרם האבחון, לעיתים קרובות, גם האנשים שסובבים את המתמודד עם סכיזופרניה יחושו כי הם מפקפקים בבריאותם הנפשית וביכולתם לראות את המציאות כפי שהיא. תחושה זו היא טבעית לחלוטין, אולם עצם קיומה, ככל הנראה, יצריך קיום מספר שיחות עם איש מקצוע שיקבלו בן / בת הזוג, האב / האם, ילדיו של המתמודד, במקביל לטיפול שניתן למתמודד עצמו.
הבתים המאזנים של e– זון - גישת טיפול הוליסטית למתמודדים עם סכיזופרניה
אנשי המקצוע המרכיבים את הצוותים המקצועיים בבתים המאזנים שלנו נמצאים כאן עבור כל מטופל, מתוך כוונה להעניק את הטיפול היעיל והמקצועי ביותר, המתאים לכל מטופל באופן ייחודי. לשם כך, אנחנו מקפידים, כל העת, להרחיב את מגוון הגישות הטיפוליות שבהן אנחנו משתמשים, במקביל ליצירת מרחב בטוח ומגונן!
מוזמנים לשתף:
