התקף פאניקה: מדריך לזיהוי, התמודדות ומה עושים אחר כך

אנחנו חיים בתקופה מלחיצה, יש אין ספור גירויים ומשימות, העבודות של כולם תובעניות וככה משום מקום יכול לצוץ לו התקף פאניקה שמצליח להוציא אתכם מאיזון. לפעמים זה נבנה, לפעמים אנחנו יודעים שזה בא ולפעמים זה מפתיע אותנו, אבל כשזה קורה, ההתקף יכול לטלטל את עולמו של כל אחד שחווה אותו. 

מהן התחושות שעוברות בגוף בזמן התקף כזה, איך מזהים בזמן אמת שאכן מדובר בהתקף פאניקה וכיצד יש להתנהל אתו? e-zone עושים לכם סדר ומסבירים על חשיבות הגילוי המוקדם, התסמינים, למה זה קורה ומה מומלץ לעשות לאחר התקף שכזה.

כיצד תזהו התקף פאניקה כשהוא מתרחש?

כשסערת הרגש משתלטת, התקפי פאניקה באים לאותת לנו שהנפש שלנו נמצאת בנקודת קצה, אנחנו מתחילים להרגיש תחושה של חנק, דפיקות הלב מואצות ומשתלטת עלינו תחושת פחד לא מוסברת. זה אמנם נשמע נורא, אבל זו אלה הן התחושות הקלאסיות של התקף פאניקה. 

אדם שחווה התקף כזה מתאר לפעמים תחושה כאילו הגוף בוגד בו. הלב דוהר, הנשימה מתקצרת, והפחד משתלט בבת אחת וכל זה מלווה במחשבות של איבוד שליטה או אפילו תחושה שעוד רגע אתם עומדים לחוות אירוע רפואי משמעותי. התחושה כל כך מוחשית עד שקשה להאמין שמדובר בתגובה רגשית ולא במחלה גופנית. לא פעם התקפי פאניקה מתפרצים דווקא ברגעים שקטים, אפילו באמצע הלילה מתוך שינה ומשאירים את האדם המופתע בתחושה שהוא לא בטוח מה קורה לו. 

ההבחנה בין התקף פאניקה לבין חרדה כללית או מצבים פיזיולוגיים אחרים חשובה מאוד, משום שהתגובה המיידית הנכונה יכולה למנוע החרפה של התחושות. אחד הכלים הראשונים שעוזרים כמעט לכל מי שנמצא בעיצומו של התקף הוא התמקדות בנשימה, שאיפה איטית, עצירה לרגע והוצאה הדרגתית של האוויר, שוב ושוב, עד שהגוף מתחיל להירגע והתחושה מקבלת מסגרת ברורה יותר.

מה בעצם קורה בגוף במהלך התקפי פאניקה?

בזמן התקף פאניקה מערכת העצבים הסימפתטית נשלחת לפעולה ומתעורר בנו הרצון לברוח או להילחם. הריאות שואבות אוויר מהר, הלב משתולל ומעלה דופק, הגוף מייצר זרם של אדרנלין והדם זורם בגופנו בקצב מהיר במיוחד. 

זה אמנם ממש לא מרגיש כך, אבל בדרך כלל אין סכנה רפואית ישירה בהתקף, אבל התחושות חזקות מדי כדי להתעלם מהן, זו תחושה כמעט פיזית, כאילו הגוף נרגע רק כשהמוח אומר לו שזה בסדר. עם זאת, אם מדובר במצבים של תחלואה כפולה, הכוונה, חרדה שמצטרפת לאתגרי בריאות אחרים או לצריכת תרופות, התמונה עלולה להיות מורכבת יותר.

למה כדאי לחשוב על חלופות טיפוליות?

ברגעים של משבר נפשי, לא תמיד בית חולים הוא התשובה היחידה. עבור אנשים רבים, עצם המחשבה על אשפוז יכולה להיות מלחיצה ומעוררת חרדה בפני עצמה וכאן נכנסת לתמונה האפשרות של חלופת אשפוז פסיכיאטרי, מסגרת שמציעה טיפול תומך, יציב ומיידי, אבל בתוך סביבה רגועה ומוכרת יותר, ממש כמו הבתים המאזנים בקהילה של e-zone. 

במקום להישאב אל תוך מסדרונות בית חולים, אפשר לקבל ליווי מקצועי במרחב אישי יותר, עם תחושה של בית ולא של מוסד. זו דרך שמאפשרת עיבוד רגשי, שיקום של תחושת השליטה והמשכיות בטיפול, בלי לקטוע את החיים לחלוטין. בסופו של דבר, החלופה הזו היא לא תוכנית ב', זו פשוט גישה אחרת לגמרי, אנושית יותר, אישית יותר, שמבינה שכל אדם זקוק לביטחון, לאוזן קשבת ולתחושת שייכות כדי להתחיל להתרפא באמת ולשם הרפואה בתחום הולכת כיום. 

סביבה תומכת היא הלב הפועם של ההתמודדות

להתמודד עם התקף פאניקה לבד זו חוויה כמעט בלתי אפשרית. כשהפחד משתלט, מה שהכי נחוץ הוא נוכחות אנושית, מישהו שיידע להקשיב באמת, להרגיע ולהחזיר את הקרקע מתחת לרגליים. לפעמים מספיקה שיחה פשוטה, מגע של יד או נוכחות שקטה שמשרה ביטחון כדי להתחיל להחזיר את הקצב הנורמלי. זו יכולה להיות הדרכה עדינה של מישהו שמסביר לכם לקחת עכשיו נשימה עמוקה ולשחרר אותה החוצה לאט שיסייעו להוריד את עוצמת ההתקף. 

להקדים תרופה לפאניקה

ידע הוא אחד הכלים החזקים ביותר בהתמודדות. כשאנחנו מבינים מה קורה בגוף בזמן התקף פאניקה, קל יותר לזהות את האותות המקדימים ולפעול לפני שהסערה מתפרצת במלוא עוצמתה. ההבחנה בין התקף כזה לבין חרדה מתמשכת או תסמין גופני אחר היא החשובה ביותר. הבנה מוקדמת של הסימפטומים והיכרות עם הגורמים האפשריים משפרת משמעותית את סיכויי ההחלמה ומקטינה את ההסתברות להתקפים חוזרים. לצד הידע, יש מקום גם לפרקטיקה, תרגילי נשימה, מדיטציה קצרה או אפילו כתיבה ביומן אישי יכולים ליצור תחושת שליטה ולהפחית את עוצמת הפחד כשהוא מופיע.

גוף ונפש, שתי מערכות עם מסלול אחד

הגוף והנפש פועלים בהרמוניה וכל חוסר איזון באחת מהן משפיע על השנייה. לכן, טיפול יעיל בהתקפי פאניקה מתייחס לשני הרבדים יחד. שילוב בין טיפול פסיכולוגי, פעילות גופנית מתונה כמו יוגה או הליכה, ותזונה שמאזנת את הגוף יוצרים חוסן אמיתי. 

האיזון מפחית תסמינים כמו דפיקות לב מואצות או תחושת חנק ומאפשר חוויית שליטה גדולה יותר. בגישה ההוליסטית הזו, גם במצבים מורכבים כמו תחלואה כפולה, יש מקום להתבוננות רחבה, לא רק הקלה זמנית, יש כאן יצירת שינוי דפוסי חיים לטווח הרחוק, שמחבר את האדם לעצמו ונותן לו תחושת יציבות.

הסערה נגמרה, איך ממשיכים מכאן?

כשהתקף פאניקה נגמר, לפעמים נדמה שהכול מאחורינו, אבל דווקא אז כדאי להתבונן בו וללמוד ממנו. תעדו את ההתקף, מה גרם לו, מתי הופיע, אילו תחושות ליוו אותו וכמה זמן נמשך. רישום כזה מספק תמונה ברורה יותר לרופא או למטפל ומקל על בניית תוכנית טיפול מותאמת. 

השלב הבא הוא יצירת שגרה טיפולית יציבה, מפגישות עם אנשי מקצוע ועד אימוץ טכניקות של טיפול בחרדה כחלק מהשגרה. כאן נכנסים לתמונה גם הגופים המובילים בתחום, כמו e-zone, שמספקים מסגרת טיפולית מותאמת, מקצועית ומכילה ומאפשרים חיבור מחודש לגוף ולנפש לצד תהליך של צמיחה אמיתית.

זכרו שלא מדובר רק באיזה רגע אחד של פחד, זו קריאת מצוקה עמוקה יותר שמבקשת מכם להתבונן פנימה, לקבל תמיכה ולעשות שינוי. ברגע שאנחנו מקשיבים לגוף, נותנים מקום לרגש ובונים מערך תמיכה יציב, הדרך להתמודדות הופכת אפשרית הרבה יותר, המודעות הזו יכולה לשנות חיים ולהחזיר לכם את הביטחון. 

צעדים קטנים לשינוי גדול

נסו לשאול את עצמכם: מהו הדבר הקטן שאוכל לעשות היום כדי להרגיש קצת יותר בשליטה? אולי להתחיל לכתוב יומן רגשות, לשתף אדם קרוב בתחושות, או לקבוע פגישה עם איש מקצוע שיוכל ללוות אתכם. כל צעד כזה הוא התחלה של תהליך. בחרו צעד אחד קטן והשינוי כבר יתחיל להתרחש. אם אתם מרגישים שאתם צריכים תמיכה, e-zone כאן לרשותכם, פנו אלינו ותנו לנו ללוות אתכם במסע הזה אל איזון וביטחון מחודש.