דף הבית > המומחיות שלנו > טיפול בדיכאון
כותב/ת המאמר: מערכת
כמה פעמים שמעתם חברים קרובים שלכם משתמשים בביטויים המכילים את השורש ד.כ.א.? אם נהיה כנים לגמרי, סביר להניח, כי גם אתם-עצמכם חוטאים בכך לא פעם. מאחר ומשפטים כמו "המצב מדכא אותי" או "אני בדיכאון" ודומים להם הפכו להיות שגורים בפינו, בעיקר בתקופה האחרונה ועקב האירועים האחרונים, המונח "דיכאון" הפך להיות חלק בלתי נפרד מהלקסיקון היומיומי שלנו. דבר שעלול, אולי, להתפרש כזלזול בחומרתו של הדיכאון האמיתי, כמו גם כהקלת ראש מסוימת במצבם המאתגר של האנשים המתמודדים עימו!
על פי הערכות האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה (APA – American Psychological Association), בכל שנה נתונה, דיכאון ישפיע על אחד מכל 15 בוגרים (6.7%) באוכלוסיה, בעוד שאחד מכל שישה אנשים (16.6%) יחווה אפיזודה של דיכאון בשלב כלשהו של חייו. על אף, שככלל, הדיכאון עלול להופיע בכל גיל ואצל שני המינים, לרוב, הוא יופיע לראשונה במהלך פרק הזמן שבין שנות-העשרה המאוחרות ועד לאמצע שנות ה-20, והנשים נוטות לכך יותר מגברים – כשליש מהנשים עתידות לחוות אפיזודה דיכאונית משמעותי במהלך חייהן. במקום נכבד ברשימת מקדמי הסיכון לדיכאון נמצאת התורשה, כך שסיכויו של מי שקרובי משפחתו מהדרגה הראשונה סבלו / סובלים מדיכאון לסבול אף הוא מדיכאון גבוהים ב-40% מסיכויו של אדם ללא קרובי משפחה "דיכאוניים".
כפי שהזכרנו בתחילת מאמר זה, לעיתים קרובות, המונח דיכאון משמש את מי שאינו בקיא בנושא גם לתיאור מצבים שאינם דיכאון אמיתי על פי הגדרתו הקלינית. אין זה אומר כי הסובל מדכדוך קל, למשל, אינו סובל כלל, זה רק אומר שהתופעה שממנה היא סובל היא אינה דיכאון כהגדרתו, ולכן, הטיפול בתופעה שאיתה הוא מתמודד יהיה שונה מהטיפול שיידרש לאדם המתמודד באמת עם דיכאון.
דיכאון הוא הפרעת מצב רוח הגורמת לתחושה מתמשכת של עצב ואובדן עניין כללי במתרחש. התופעה משפיעה על הצורה בה האדם מרגיש, חושב ומתנהג ועלולה להוביל להתפתחותן של מגוון בעיות רגשיות ופיזיות. כשאתם מתמודדים עם דיכאון, יתכן ותתקשו בביצוע הפעולות היומיומיות הרגילות, ולפעמים, אתם אפילו עלולים להרגיש כאילו החיים שאותם אתם חיים אינם שווים את המאמץ ואת ההתמודדות הכרוכים בהם.
בניגוד לדכדוך או ל"סתם" מצב רוח רע, הדיכאון אינו חולשה רגעית / זמנית ולא ניתן להיחלץ ממנו רק כי החלטתם לעשות זאת או כי מישהו אמר לכם "להפסיק להתבכיין ולצאת מזה". על אף שחלק גדול מסוגי הדיכאון עלולים לדרוש טיפול מקצועי ארוך, אין לראות בכך סיבה להתייאש, זאת, מאחר ומצבם של מרבית המתמודדים עם דיכאון משתפר בזכות טיפול תרופתי, טיפול נפשי / רגשי או השילוב בין מספר גישות טיפול שונות.
כיום, מכיר המדע בעשרות תופעות פסיכולוגיות שונות, שכולן יחד מקובצות תחת ההגדרה הכוללת – "דיכאון". סוגי הדיכאון השונים עשויים להיות נבדלים האחד מהשני בטריגר שמעורר אותם (למשל, דיכאון אנדוגני – מלנכוליה מול דיכאון לאחר מותו של אדם אהוב – דיכאון תגובתי), בגורם הדיכאון (גורמי נפשיים מול חוסרים תזונתיים או שינויים הורמונאליים), בפרק הזמן שהדיכאון עשוי להימשך (לדוגמה, דיכאון עונתי מול הפרעה דיספורית קדם-ווסתית – PMDD), ב"עומק" הדיכאון (דיכאון קליני / מג'ורי מול דיסתימיה – דיכאון בתפקוד גבוה), בהשפעות הדיכאון על המתמודדים עימו (דיכאון חד קוטבי – יוניפולרי לעומת דיכאון דו קוטבי – ביפולרי), בתדירות האפיזודות הדיכאוניות (פעם אחת ויחידה במהלך חייו של האדם מול אפיזודות שבות ונשנות) וכן הלאה.
למרות שסוגי דיכאון מסוימים עשויים להתרחש רק פעם אחת ויחידה במהלך חייו של אדם, מרבית המתמודדים עם דיכאון יחוו מספר אפיזודות של דיכאון במהלך חייהם. במהלך אפיזודות אלו, התסמינים המאפיינים דיכאון יתרחשו רוב היום וכל יום והם עשויים לכלול את התופעות והתחושות הבאות:
במצבי דיכאון קיצוניים שלא טופלו כהלכה או לא טופלו בזמן עלולות להופיע מחשבות תכופות או חוזרות על מוות, מחשבות אובדניות ואף ניסיונות התאבדות.
חשוב לציין, כי לא אצל כל המתמודדים עם דיכאון יופיעו כל התסמינים שציינו כל הזמן, אולם קיום של תסמין אחד או יותר מהרשימה לאורך זמן צריך להדליק נורה אדומה אצל האדם או הסובבים אותו. אבחון סופי וחד משמעי של הדיכאון יתבצע, אך ורק, על ידי אנשי מקצוע מהתחומים השונים, אשר הם יהיו גם אלה אשר יפנו את האדם לקבלת הטיפול המתאים למצבו.
נחדד – על אף הדחף הטבעי לנסות ולזהות דיכאון בעצמכם (ואולי אפילו לנסות ולטפל בו בעצמכם, מבלי לערב גורמים מקצועיים), סוגי הדיכאון השונים עלולים, בקלות רבה, להסתבך, להתארך ולהפוך לדיכאון קליני – מתמשך. לכן, הדרך היעילה היחידה להתמודדות עם דיכאון היא לערב אנשי מקצוע, הן בשלב האבחון והן בשלב הטיפול בדיכאון!
תהליך האבחון המקצועי של הדיכאון יתבסס על מספר רכיבים אשר השילוב ביניהם אמור לתת לרופא המטפל את התמונה השלמה והאמיתית על מצבו של האדם. סדר הבדיקות עשוי להשתנות ממקרה למקרה, אולם הן, ככלל, תכלולנה בדיקות מעבדה העשויות להצביע על הפרעות באיזון ההורמונאלי ו / או חוסרים תזונתיים העלולים להיות קשורים להתפתחות הדיכאון, הערכה פסיכולוגית והערכה פסיכיאטרית. סדרת בדיקות זו עשויה לתת לרופא המטפל לא רק את הרקע והסיבות על התפתחות הדיכאון, אלא גם להתוות את המשך הטיפול – המיידי (המתייחס לאפיזודת הדיכאון הנוכחית) והעתידי, בכדי לצמצם את הסיכון להופעתן של אפיזודות דיכאון נוספות בהמשך חייו של האדם.
הדיכאון הקליני, המוגדר כדיכאון המאתגר והמורכב ביותר לטיפול, מופיע ב- DSM5(ספר האבחנות הרשמי של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי) ואבחונו ייקבע במקרים בהם מופיעים לפחות חמישה מהתסמינים שאותם פירטנו קודם ברמה היומיומית ולמשך פרק זמן מינימאלי רציף של שבועיים. על אף שכפי שכתבנו, לא כל התסמינים צריכים להופיע אצל כל הסובלים מדיכאון כל יום, מצב רוח מדוכא וירוד לאורך מרבית שעות היום וחוסר הנאה או עניין בכלל או ברוב הפעילויות היומיומיות הם תסמינים שחייבים להופיע, בכדי שהדיכאון ממנו סובל האדם יאובחן כדיכאון קליני / מתמשך.
תסמיני דיכאון וחרדה עשויים להשתנות בין אדם אחד לחברו, ולעיתים קרובות, גם שני אנשים שנראה, על פניו, כי הם סובלים ב ד י ו ק מאותו סוג דיכאון עשויים להפגין תסמינים שהם שונים בתכלית השינוי זה מזה. הנקודה החשובה היא, כי בדיוק לשם כך נדרשים האבחון, הטיפול והליווי המקצועי!
מכיוון שהדיכאון (על סוגיו השונים) מלווה את האנושות בערך מאז שהיא קיימת, ניסו בני האדם למצוא פתרונות וטיפולים מהסוגים השונים שיסייעו למתמודדים עם דיכאון, לכל הפחות, להתגבר זמנית על תסמיני הדיכאון, גם אם לא להכחיד את הדיכאון-עצמו לגמרי. כך, למשל, התפתחו גישות טיפול שונות בדיכאון, החל מתרבות לגימת האבסינט במאה ה-19 על ידי אמנים מיוסרים ומלנכוליים, דרך גישות שונות של טיפול טבעי בדיכאון (ממתן צמחי מרפא ועד לתפריטים עשירים בוויטמינים ובחומצות שומן) או טיפול בדיכאון וחרדה באמצעות תרופות וכלה בגישות טיפול בדיכאון עמוק בשיטות פסיכותראפיות / קוגניטיביות (CBT וגישות טיפול דומות). עובדתית, נראה שגישות הטיפול הנקודתיות לא הועילו במיוחד, שכן, גם בימינו, הדיכאון, כתופעה, עדיין חי ובועט, ומטריד ועתיד להטריד (כאמור) אדם אחד מכל שישה אנשים!
התמודדות עם דיכאון היא דבר מורכב, טיפול לדיכאון קשה הוא תהליך שלם של שיקום, טיפול באדם ה"ישן" ותיקונו ובניית אדם "חדש". ככזה, התהליך אינו יכול להתבצע בהצלחה כאשר מסתכלים ומתמקדים רק על נקודה אחת בודדת מתוך התמונה הכללית. לנו, בבתים המאזנים של E-zone, יש את היכולת להתבונן על התמונה הגדולה בשלמותה ולהתאים לכל אחד מהמטופלים את תוכנית הטיפולים המתאימה לו על פי צרכיו הפרטניים. אנחנו איננו מתייחסים, אך ורק, לדיכאון ולתסמיניו, כאל הגורמים שבהם יש צורך נקודתי לטפל, אלא מתייחסים למטופל בגישה הוליסטית, כוללת. בדרך זו, אנחנו מתייחסים לרקע הפסיכולוגי שאיפשר את התפתחות הדיכאון, לנוחות הפיזית / הטכנית של המטופל בעת תהליך השיקום, להקניית הרגלים חדשים (במקום ההרגלים הישנים, שהיו תוצאה ישירה של מצבו של האדם) וכן הלאה. תהליך השיקום שלנו מאפשר לכל אחד מהמטופלים המסיימים אותו לשוב ולמצוא את מקומו בעולם, כשהוא בריא וחסן יותר מהבחינה הנפשית.
הבתים המאזנים של e– זון – הדרך הנעימה (והיעילה) ביותר להגיע לאיזון
אנחנו, אנשי EZONE, רואים בעשייה הזו סוג מסוים של שליחות, ולשם כך, גיבשנו מעטפת טיפולית כוללת, המציעה למטופלים חלופת אשפוז פרטית בתנאים טובים עם מעטפת טיפול אישית כוללת, הרואה בכל מטופל עולם ומלואו. בבתים המאזנים של E ZONE כל איש מקצוע מאנשי צוות הבית פועל, כל העת, כדי ליצור עבור המטופלים אי של שלווה, מרחב מאוזן ובטוח לטיפול עבור מי שחווה משבר וחש כי האיזון בחייו הופר.
כך, שעל אף שנראה לפעמים כי משבר (במיוחד משבר חיים חמור) הוא "סוף העולם", לעיתים, הוא יכול להיות גם התחלה של דבר אחר, מופלא, טוב יותר –
בעיקר אם תעברו אותו בבתים המאזנים של e–זון!
מוזמנים לשתף:
מה באתר
הטיפולים שלנו
עיצוב ופיתוח: נוצר ב ♥ על ידי omega360 | ניהול וקריאיטיב- הדר גרינברג Green Citrus Creative