הפרעות החרדה השונות עלולות לגרום לתסמינים שהם, מרביתם, פסיכולוגיים (נפשיים), אולם באותה המידה הן עלולות לגרום גם לתסמינים גופניים ולבעיות במישור המשפחתי, החברתי והעסקי.
שלושה סוגי התסמינים משתנים מאדם לאדם, אך, ככלל, עלולות להיות ביניהן התופעות הבאות:
באספקט הפסיכולוגי:
הפרעות החרדה מסוגלות לגרום לשינוי בהתנהגותו של האדם ובדרכים בהן הוא חושב, מרגיש ותופש את המציאות, וכתוצאה מכך, עלולות להופיע אצל האדם תופעות כגון חוסר שקט, תחושה פתאומית או מתמשכת של אימה, חרדה או פחד, תחושה של "על הקצה" או "רגע לפני פיצוץ", קשיים בקבלת החלטות, בעיות זיכרון, חוסר יכולת להתרכז ונרגנות.
באספקט הפיזיולוגי:
סחרחורות, עייפות מתמשכת, דופק חזק, מהיר או לא סדיר (המתבטא בדפיקות לב בקצב מהיר / משתנה), כאבי שרירים ומתח בשרירים (שרירים "תפוסים"), רעידות, פה יבש והזעה מוגברת, קוצר נשימה, כאבי בטן והפרעות עיכול (שלשול, או, לחילופין, עצירות), תחושה כללית רעה ללא סיבה מוגדרת, כאבי ראש ומיגרנות, קשיים בשינה (קשיים בהירדמות, שינה למשך פרקי זמן קצרים או שנת-יתר).
טיפול בחרדה חברתית (כולל המשפחתי והעסקי):
הסתגרות והימנעות מקשרים חברתיים (כולל המשפחה והחברים) בין אם בכדי להימנע מהצורך להסביר את עצמכם ובין אם בכדי למנוע תחושות של דאגה אצל הסובבים.
במצבים מסוימים, הסובל מחרדה ימצא את עצמו כשהוא מתקשה לצאת לעבודה ונלחץ מעצם המחשבה על פעולה זו. דבר שיכניס אותו למצב של חוסר הערכה עצמית וידרדר את מצבו הנפשי החרד-ממילא עוד יותר.