גוף ונפש / נפש וגוף – הקשר שבלתי ינותק
כבר אבותינו הקדמונים היו מודעים לקשר הבלתי נפרד שבין הגוף לבין הנפש וראו בהם שני חלקים המרכיבים את האדם השלם, את בריאותו.
ביטויים לקשר דו-כיווני זה אנחנו פוגשים במהלך חיי היומיום שלנו. למשל, דפיקות הלב, ההזעה או כאבי הבטן שאיתם אנחנו מתמודדים לפני אירוע חשוב הם התגובות הגופניות שמקורן במצבי לחץ נפשי. התסמינים הגופניים עשויים לבוא לכדי ביטוי כתוצאה ממצבי הרוח ומהמצבים הנפשיים השונים שלנו כדוגמת דיכאון, התאהבות, התרגשות וכד'. יתרה מכך, ישנם מחלות ומצבים רפואיים מסוימים שהמדע הצליח להוכיח כי מקורם בגורמים נפשיים / רגשיים (למשל, מיגרנה, אסתמה, כיבים במעי-אולקוס או תסמונת המעי הרגיז).
ובכיוון ההפוך (מהפיזי אל הנפשי) – הדוגמה המובהקת לכך היא שינויים הורמונאליים שונים (בגיל ההתבגרות, בזמן המחזור החודשי, בעת היריון ולידה, בגיל המעבר) שאינם פוסחים על בני כל הגילאים ובני שני המינים ומשפיעים על מצב רוחם ועל מצבם הנפשי. אולם מעבר לכך, כיום, בעת הטיפול בבעיות ובהפרעות נפשיות שונות (למשל, טיפול בחרדה חברתית או טיפול בדיכאון וחרדה) לעיתים, יוצע טיפול פסיכולוגי המשולב בטיפול תרופתי, כשהתרופות הייעודיות מטפלות במצב באספקט הפיזי שלו, בעוד הטיפולים הפסיכולוגיים והשיחות – באספקט הנפשי שלו.
בריאות? רווחה נפשית? מהן וכיצד הן קשורות זו לזו?
"ידיעה" קדמונית ברורה זו, הנוגעת לקשר בין גוף לנפש קיבלה בעשורים האחרונים רוח גבית מכיוון בלתי צפוי – המדע. ממחקרים רבים שהתבצעו בשנים אלו עולה קיומו המוכח של הקשר בין בריאותו הגופנית של האדם לבין רווחתו הנפשית. קשר זה הוא, כאמור, דו-כיווני, והוא אף פועל ומשפיע הן לטובה והן לרעה.
אולם, לשם הבנת העניין, נגדיר תחילה שני מושגים שבהם אנחנו משתמשים לא מעט, אולם לרוב, לא מהרהרים במשמעותם.
מהי, בעצם, "בריאות"?
לרוב, השימוש במושג "בריאות" יתאר מצב אובייקטיבי לחלוטין של היעדר מחלה, היעדר תסמינים או היעדר של ממצאים שעשויים להעיד על קיומם של מחלה או מצב רפואי בעייתי כלשהו. אולם, ל"בריאות" יש אספקט נוסף, סובייקטיבי, המתייחס לתפישתו העצמית של האדם כ"בריא". מהמחקרים שבוצעו בשנים האחרונות עולה, כי לתפישתו העצמית של האדם ולהתייחסותו אל עצמו כ"בריא", יש השפעה מרובה על מצבו האובייקטיבי, המציאותי. שני ההיבטים הללו (מחד – היעדר אובייקטיבי של מחלה, ומאידך – תפישת האדם את עצמו כבריא) ירכיבו את המושג "בריאות" ויושפעו מרמת רווחתו הנפשית של אותו אדם.
אם כן, מה היא "רווחה נפשית"?
מושג זה התגבש באמצע המאה הקודמת אולם זכה למשמעויות נוספות בתחילת המאה הנוכחית בייסודו של הזרם העוסק בפסיכולוגיה חיובית שהסיט את תחום הפסיכולוגיה מההתמקדות רק בחלק ספציפי אחד של נפש האדם (ההפרעות והמחלות הנפשיות והסיבות להן), למבט כולל על כלל היכולות האנושיות שמאפשרות לנו לשגשג ולהפוך למאושרים.
גם כאן, להגדרה יש יותר מרובד אחד. זאת, מאחר והרווחה הנפשית (בהגדרתה המדעית) מתייחסת ליחס שהוא לא לפחות מיחס של 3 ל-1בין הרגשות החיוביים לרגשות השליליים שחש אדם. אולם, הגדרה מדעית זו אינה, בהכרח, מתייחסת לרבדים השונים שאותם חווה האדם (תחושה של קיומה של "משמעות" כלשהי לחייו, יצירת קשרים זוגיים, חברתיים ומשפחתיים וכן הלאה). כל אלה הם, בפועל, הם המאפיינים העיקריים של רווחה נפשית אמיתית.
לסיכום
גוף האדם הוא "מכונה" מורכבת למדי, גם אם נתייחס אליה, אך ורק, באספקט הפיזי / ביולוגי שלה. הוסיפו לכך גם את האספקט הנפשי וקיבלתם את התעלומה הגדולה והמאתגרת ביותר שעם פיצוחה מתמודד המדע!
